הערכה חלופית נדב פרידמן

הערכה חלופית - אירוע בחינה- 30%- שנת תשע"ט

 נושא: גבולות חופש היצירה

 דילמה: חופש היצירה מול פגיעה ברגשות הציבור

כתבה 1

"מק ישו": נוצרים נגד מוזיאון חיפה

ישראל היום , דניאל סריוטי ,פורסם ב: 11.01.2019 15:48 עודכן ב: 12.01.2019 00:57

כתבה 2

סוף המשבר: היצירה "מק ישו" תוסר

כלבו חיפה והצפון , פורסם בתאריך: 16.1.19 21:22 

מאת: בועז כהן

תיאור המקרה

ב – 2019 פורסמה כתבה על יצירה שהציגו במוזיאון חיפה לאומנות , ביצירה הוצגה הדמות של המותג האמריקני "מקדונלדס" תלויה על צלב מה שמסמל את התצלום האייקוני של ישו הצלוב על ידי ליצן , דבר זה יצר קונוטציה לא טובה משום שזה פגע בנוצרים כי זה מסמל את המוות של ישו מה שנחשב לאירוע חשוב בנצרות והביא למהומות מצד הנוצרים שמחאו על היצירה שפגעה בהם ובנצרות והעליבה אותם.

ראש העיר עינת קליש רותם פרסמה הודעה ולפיה היא החליטה להתחשב ברגשות הציבור הנוצרי וראשי הכנסיות ולהסיר את העבודה "מק ישו" מהתערוכה "סחורה מקודשת" שמוצגת במוזיאון חיפה. שאר היצירות השנויות במחלוקת ימשיכו להיות מוצגות בחדר סגור ומכוסה בפרגוד שחור.

 צילום עיתונאי:   

הצילום לשפנינו הוא תצלום אייקוני.

צילום אייקוני: 

תצלום מוכר וזכור בצורה נרחבת (סמל חזותי) , נתפס כמייצג של אירוע היסטורי משמעותי ומעורר הזדהות רגשית חזקה. מקדונלד'ס וישו הם שני אייקונים שמוכרים ומפורסמים בחברה בארץ ובעולם.

התמונה של ישו עוררה תהודה דתית אצל הנוצרים בגלל הקישור בין סמל דת לבין סמל מזון.

הערך החדשותי של התמונה: גבוהה

ההקשר החדשותי :

התצלום משקף דמות שהוא הנושא של הכתבה "מק ישו": נוצרים נגד מוזיאון חיפה.

סיפוריות ופעולה:

התצלום הזה מספר את סיפור ישו ומתאר את פעולת הצליבה וסופו של ישו.

השפעה על הקורא:

התצלום הזה השפיע על הרבה קוראים ועורר רגשות אצל הנוצרים של כאב , אכזבה , צער כלומר רגשות שליליים.

איכות טכנית:

איכות טכנית טובה התמונה ברורה.

קומפוזיציה:

יש לתמונה הזו קומפוזיציה טובה ומעבירה את האווירה שקשורה בתמונה זו.

ניתוח תצלום:

דנוטציה: רואים בתמונה את הבובה של מקדונלד'ס בצבעים של אדום צהוב ולבן.

קונוטציה: האסוציאציה הראשונה שזה מעלה היא ישירות לצליבת ישו , תמונה זו עוררה תגובות שונות.

פרשנויות מכתבה 1 מעידה על השוני בתגובות לתמונה זו:

פרשנות 1:

"יועץ התקשורת של מועצת הבישופים בישראל ודיע אבו נסאר מסר בתגובה: "קיבלתי את התמונה אתמול בלילה. מחד, אני מבין את רגשות הציבור, ומאידך, קשה לי להאמין שיש כאן כוונה זדונית לפגוע ברגשות. בכל זאת נטפל בעניין ונבהיר ונמליץ לא לעשות שימוש בסמלים דתיים במסגרת מחאה אמנותית. אנחנו חיים בישראל ובמזרח התיכון – לא באירופה. לאוכלוסייה כאן יש השקפת עולם אחרת, מסורתית יותר, וסמלים דתיים עדיין נהנים מכבוד שיש לשמור עליו. הונחיתי ליצור קשר עם האחראים על התערוכה במוזיאון, להבהיר להם ששימוש כזה בסמלים נוצריים הוא פגיעה לא מתקבלת, ולדרוש את הסרת העבודות הפוגעניים לאלתר".

פרשנות 2:

"מנכ"ל חברת מוזיאוני חיפה נסים טל מסר בתגובה למחאה שפרצה והדרישה להסיר את המיצגים הפוגעניים כי "זוהי יצירה של אמן פיני-נוצרי שעוסקת בתרבות הצריכה שמקדונלד'ס מייצגת אותה ובסגידה לחברות העולמיות כפולחן דת. העבודה הוצגה בהרבה מקומות בעולם לפני כן, ואף פעם לא הייתה תגובה כזו".

חשיבות הדילמה

היה חשוב לעסוק בנושא כי הנושא הזה התסיס הרבה אנשים בעיקר מהנצרות כי מצד אחד יש את חופש הביטוי אבל מצד שני צריך להיות לזה גבולות מסוימים , תיאוריית ההרפייה באה לידי ביטוי בנושא הזה בכך שכמו שהתיאוריה אומרת שלוקחים משהו קשה ומבטאים אותו דרך ההומור בצורה קצת יותר נעימה כך קרה גם ביצירה שבה עשו את הליצן של "מקדונלדס" צלוב , האומן לקח את אירוע הצליבה של ישו מה שבנצרות הוא אירוע מאוד קשה ובמקום לשים את ישו הוא שם את האייקון של "מקדונלדס" הליצן שלהם. 

תיאוריה שיכולה להסביר את הדילמה

תיאוריה שיכולה להסביר את הדילמה הוא מודל פיסק . מודל זה טוען שכל אדם מפנעח תכנים תקשורתיים בצורה שונה , משום שכל אדם הוא שונה אז המטען התרבותי שלו כמו גילו, מינו, השכלתו, מצב רוחו ועוד משפיעים על פיענוח המסר.

בדילמה הנוכחית ניתן לראות יצירה "מק ישו" במוזיאון חיפה , האמנים שעשו את היצירה רצו להעביר מסר של ביקורת כלפי תרבות הצריכה , המסר נקלט כפוגעני עבור חלק מהאוכלוסייה המאמינה בדת הנצרות לכן אותה אוכלוסייה תפסה את המסר בצורה שונה מכוונת היוצר שרצה להעלות מודעות של קשר בין דת לצריכה.

שני הערכים שמתגשים ביצירה הם:

מצד אחד יש את חופש היצירה- חופש היצירה מתקשר לחופש הביטוי , זו היא זכותו של כל אדם להתבטא איך שירצה בכל דרך שהיא מבלי שיוטלו עליו מגבלות.בעקבות המידע הנ"ל חופש היצירה קשור לדילמה זאת מכיוון שהאומן שעשה את היצירה הזאת בסך הכל ביטא את עצמו.
מצד שני היצירה פגעה ברגשות הציבור-המתקשר לערך מתוך תקנון האתיקה של הפרסומות " לא ישדר בעל זיכיון תשדיר פרסומת שיש בו משום פגיעה בטעם הטוב, בכבודו של אדם או ברגשות הציבור".במקרה הנוכחי נפגעו רגשות הציבור משום שהיצירה פגעה בדת הנוצרית.

מצד אחד- חופש הביטוי

חופש הביטוי הוא ערך חשוב במשטר דמוקרטי והוא כולל את חופש העיתונות. התקשורת

היא מממשת את חופש הביטוי בזכות שתי חירויות יסוד של אזרח בדמוקרטיה-

מצד אחד – הזכות להביע עמדה/דעה, הזכות להשמיע (מבלי לפגוע ושמירה על חוקים)

מצד שני- חופש המידע – הזכות של הציבור לדעת. (הזכות לשמוע ולדעת על כול תחומי

החיים)

הביטוי- ארבע הצדקות לחופש הביטוי (ע"פ אהרון ברק - נשיא בית המשפט העליון לשעבר):

1. מימוש עצמי: הבעת דעותיו שלו ושמיעת דעות ועובדות מפי זולתו- מאפשר לאדם ללמוד

להתפתח ולהתקדם. בלימת חופש הביטוי מונעת מהאדם לממש את הפוטנציאל האנושי

שלו, גורמת לו תסכול ופוגעת בכבודו.

2. בירור האמת: באמצעות דיון חופשי – ביטוי חופשי של דעות ומתן האפשרות לעמת

ביניהן. מתוכן – ניתן לגלות את האמת, או לפחות לחשוף טעויות ושקרים.

שוק דעות פתוח: מרכיב מרכזי וחשוב ביותר בעקרון חופש הביטוי במשטר

דמוקרטי.משמעו: מתן זכות להשמעת כל הדעות ללא הגבלות, במסגרת החוק קרי, הסתה

או קריאות גזעניות אינן נכללות בחופש הבעת הדעה. שוק דעות פתוח חשוב מנימוקים

שונים: לביטוי הדעה והחשיבה של הפרט ,כדי לעודד שיח מצד כל קצוות האוכלוסייה, מעניק

תחושת שייכות כחלק מהקולקטיב הלאומי ולמען הגברת היציבות החברתית, חשוב לתחרות

בין דעות שונות ומגוונות בחברה, למען בירור ולגילוי האמת. יוצא מההנחה שאין אמת

אחת. וכול אחד רשאי לשכנע את האחר..

3. הליך הדמוקרטי: בעזרת זרימה חופשית של רעיונות תהיה לאזרח האפשרות להביע

דעתו ולמתוח ביקורת על השלטון ולהצביע בבחירות הדמוקרטיות.

4. יציבות חברתית: חופש הביטוי מאפשר השגת מטרות בדרך של שכנוע ולא בדרך

כוחנית. בזכות חופש הביטוי מוצא הלחץ החברתי את ביטויו באמצעות מילים ולא

באמצעות אלימות. בדרך זו מתגברת הסובלנות בחברה והמשטר הדמוקרטי מתחזק .

מצד שני- חוק לשון הרע 

חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965, מגדיר מהי לשון הרע ואוסר על השימוש בה. כמו כן, מציין החוק מקרים שבהם מותר לפרסם את אותם פרטים העשויים להיחשב כלשון הרע.

אדם שנפגע מפרסום לשון הרע בשל מוצאו, יכול לפעול בשתי דרכים (בכל אחת בנפרד או בשתיהן יחד, לפי בחירתו)       

הגשת תביעה אזרחית לבית המשפט, במסגרתה יתבע אחד מהשניים:

פיצוי על מלוא נזקיו (עליו להוכיח את הנזק שנגרם מהפרסום ואת שוויו הכספי)

פיצוי ללא הוכחת נזק - סכום הפיצוי במקרה כזה מוגבל ל-50,000 ש"ח. אולם אם הנפגע יוכיח כי הפרסום נעשה בכוונה     לפגוע., יוכל לתבוע סכום כפול

הגשת קובלנה פלילית

קובלנה פלילית היא תביעה במסגרת. המשפט הפלילי התובע בה אינה המדינה

במסגרת הליך פלילי בשל הוצאת לשון הרע, מוסמך בית המשפט:

לחייב את הנאשם (המפרסם את לשון הרע) לפצות את הנפגע בסכום של עד          
      50,000 ₪.

להורות על מאסרו של הנאשם לתקופה שלא תעלה על שנה.

מאמר שעוסק בנושא-  מאמר לסיכום הדילמה- העין השביעית

כותרת המאמר: 

הרואה עצמו כעלול להיפגע , חנוך מרמרי , 7.4.2014

טענה מרכזית בנושא 

מה קורה כששני זרמים של חופש הביטוי מתנגשים זה בזה: חופש הביטוי ביצירה מול חופש הביטוי במחאה? ומה קורה כשהערך השני פועל ישירות נגד הערך הראשון – והמחאה משחיתה את היצירה? מי שמחפש תשובה חד-משמעית עלול להתבלבל.

מסרים שעולים מן המאמר ודוגמה:

מסר 1:

חופש הביטוי וגבולות חופש הביטוי

מכללת שנקר אינה מכשירה קצינים רבועי לסת, אלא מבקשת, כדברי המעצב והאמן איציק רנרט אצל רזי ברקאי בגלי-צה"ל (2.4.14, דקה 47), להנחיל לתלמידיה פלורליזם תרבותי וחופש ביטוי אמנותי מלא.

 מסר 2 :

"חופש הביטוי לעומת פגיעה הרגשות הציבור

חופש הביטוי הוא ערך שעלול לעורר אנטגוניזם. חופש הביטוי של האחד עלול לפגוע בערכיו של האחר. כדי לממשו במלואו נדרשים מקלטים שיגוננו על ערכים אחרים. מקלטי הגנה על הזכות לפרטיות, על זכותם של קטינים להגנה מחשיפה, וכמובן, על בטחון המדינה. היקפם של המקלטים הללו נמדד לפי הנסיבות. "מידתיות", זו הדרך היחידה להתמודד עם הסתירות שמחוללת החירות החיונית הזאת."

דוגמא:

במוצאי-שבת נפתח במתחם היקב של ראשון-לציון "פסטיבל הצילום הבינלאומי". כ-1,000 עבודות הוצגו בו על-ידי 265 צלמים ב-25 תערוכות מקבילות.

אלא שהתערוכה שנתלתה על-ידי קולקטיב הצלמים אקטיב-סטילס העבירה מסרים מוכרים על אודות הייאוש שבכיבוש, קשיי היומיום של העם השכן ואסוציאציות האפרטהייד שמעוררת גדר ההפרדה. התגובה הצפויה לא איחרה לבוא.

רנרט, המכהן היום כדיקן הסטודנטים, קיווה שהתערוכה תזכה למעט פתיחות גם מצד המתנגדים למסרי החבורה, אבל בפועל הפך מרחב התצוגה להתגוששות ילדותית בין אלה שמזדהים עם התפיסה שהיא מבטאת לאלה שהיא אינה לטעמם. ההמחשה למתח שבין אי-ציות להתנגדות הצליחה מעל המשוער – אי-הציות היה במיטבו וההתנגדות היתה עזה. המתנגדים מחו על מסר "קיצוני שמאלי מאוד" ודרשו איזון. אולי בהשראת ג'ון קרי הציע רזי ברקאי, למרבה המבוכה, להקים תערוכה ממול בעלת מסרים הפוכים, כך שזו תאזן את זו."

"השחתת העבודות של חבורת אקטיב-סטילס בשנקר לא גרמה לזעזוע גלובלי, ואפילו מכה קלה לא הורגשה בכנף הסצינה התקשורתית, העסוקה בהשפעת הרשעתו של אהוד אולמרט על חיינו. אפילו חברי הקולקטיב העידו על עצמם שהם די רגילים להשחתת עבודותיהם – אבל לא במסירות כזאת ובמוסד שיש בו אבטחה. הדיווח ב"הארץ", ("גלריה", 30.3.14) לא זכה לתהודה יתרה. מלבד סקרנותו של רזי ברקאי, רק בן-דרור ימיני עמד על המשמר וב"מעריב" של שישי (4.4.14) חשף את פרצופם של כמה מחברי הקולקטיב כפעילי השמאל הקיצוני הגדול והרע. הממ... ומה חדש?"

שלט אזהרה בכניסה לאחד האולמות בפסטיבל הצילום הבינלאומי בראשון לציון, אפריל 2014

מסקנה 

מאמר זה דן בסוגיה של חופש הביטוי מול גבולות חופש הביטוי. דרך המקרה של תערוכה בה הוצג ציור של "מק ישו", דבר שעורר סערה ציבורית והציף את רגשות הציבור של הנוצרים שיצאו למחות נגד היצירה הזו.  לפי דעתו של רז ברקאי הוא בעד חופש הביטוי והיצירה ללא הגבלה. 

פתרון לדילמה כפי שהיא באה לדי ביטוי במציאות -

הפתרון לדילמה שבא לידי ביטוי במאמר הוא שהוציאו את היצירה מהמוזיאון כדי למנוע עוד הפגנות של אנשי הדת הנוצרית.

אני מסכים עם פתרון זה וניתן לראות שרגשות הציבור יותר חשובות מחופש הביטוי.        

דעתי  על פתרון זה - איזה ערך חשוב יותר לך בדילמה זו

פתרון זה מתאים לתפיסת עולמי אני בעד להגביל את חופש הביטוי וחופש היצירה בשביל לא להשפיל ולעורר רגשות שליליים בקרב ציבור הנוצרים כלומר הערך של שמירה על כבוד האדם ורגשות הציבור גבוה יותר מחופש הביטוי האומנותי.