גלובליזציה
ניתוח מושגים:
גלובליזציה: גלובליזציההיא התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. מצב זה הביא ליחסי תלות הדדית בין חברות שונות, ללא קשר לאופי היחסים ביניהן.
לוקליזציה:היא תהליך התאמה של מוצר לאוכלוסייה שונה מזו שבשבילה הוא יוצר או פותח במקורו. מרכיב מובהק של לוקליזציה הוא התאמה לשפה שונה מזו שמשמשת במוצר המקורי, כגון תרגום מדריך למשתמש משפת היצרן לשפת ארץ היעד. מרכיב נוסף הוא התאמה לרגולציה מקומית או למנהגים מקומיים. לוקליזציה של מזון המיוצא לישראל, למשל, תכלול יצירת גרסה כשרה שלו. לוקליזציה נעשית על ידי היצרן לשם קידום השיווק של מוצריו, ולעתים היא נדרשת בחוקים להגנת הצרכן. בעולם התוכנה לוקליזציה כוללת תרגום הטקסט של ממשק המשתמש לשפה המקומית, ולעתים התאמות נוספות, כגון התאמה לרגולציה מקומית.
גלוקליזציה: היא הלחם בסיסים גלובליזציה ולוקליזציה, או של "עולמי" ו"מקומי". מושג זה בא לתאר תופעה של שילוב בין תהליכים גלובליים לתהליכים לוקליים שמתרחשת בעולם המודרני של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 (המונח תורגם למונח עולמקומיות על ידי אורי רם)[1]. השילוב הניגודי בין המגמות הכלכליות והטכנולוגיות העולמיות (על-לאומיות), ובין המגמות הזהותיות והפולטיות המקומיות, לוחץ ומחליש את מדינת-הלאום (יחידת הארגון של המצב המודרני הקודם). הגלובליזציה היא הכוח השוחק את מדינת הלאום מ"למעלה", כאשר הלוקליזציה, כתגובת נגד, שוחקת מ"למטה" (הכוונה לזהויות אתניות, דתיות, תרבותיות וכיוצא בזה). העולמקומיות הוא אותו מהלך דיאלקטי בין שתי המגמות הסותרות.
אימפריאליזם תרבותי: תיאוריה הטוענת שהעברה של טכנולוגיות, שירותים ומוצרים מן המערב המבוסס אל העולם השלישי מנציחה תלות ומונעת פיתוח של תרבויות מקומיות. על-פי טענה זו, מעבר של סחורות ממדינות או מתרבויות הגמוניות לשווקים תלותיים מביא ליצירת דפוסים ייחודיים של ביקוש וצריכה, הנקבעים ונשלטים על-ידי הערכים התרבותיים והפרקטיקות של התרבות הדומיננטית. כך הופכת התרבות המקומית לנשלטת על-ידי התרבות הזרה. אימפריאליזם תרבותי הוא בעיקרו אימפריאליזם של אמצעי התקשורת: הבעלות על כלי התקשורת, המבנה, ההפצה והתכנים של המדיה, מצויים תחת השפעתה של מדינה אחת (בעיקר ארצות הברית); למדינה המושפעת לא נשמרת הזכות להדדיות. ריכוז השליטה בידי "תעשיית התרבות" והתקשורת האמריקאית מביא להחדרת נורמות וערכים המשפיעים על תרבויות ועל תהליכי חִברות מקומיים. בטווח הארוך נהרסת התרבות המקומית. גישת האימפריאליזם התרבותי עוררה ביקורת בטענה שהתרבות המקומית יכולה לפרש את התבנית האימפריאליסטית המיובאת על-פי צרכיה וערכיה.
אמריקניזציה: הוא מכלול התכונות התרבותיות, החברתיות והכלכליות המייחדות את ארצות הברית ואת תושביה משאר אומות העולם. אמריקניזם הוא מושג תרבותי רחב, מורכב ודינאמי המשמש לעתים לתיאור האופן שבו ארצות הברית ותושביה רואים את עצמם ומגדירים את זהותם, ולעתים לתיאור האופן שבו נתפסת ארצות הברית מבחוץ, על ידי שאר העולם. במובנו הפוליטי, בהיסטוריה וכמו כן בימינו אלו, משמש המושג לעתים כבסיס הסברתי למדיניות החוץ של ארצות הברית ולהתפשטות המהירה של תרבותה ברחבי העולם. בניגוד לתאוריה האימפריאליסטית, המזהה את ארצות הברית כאימפריה המנסה באופן אקטיבי להתפשט ולהרחיב את תחומי שליטתה, מספק המונח אמריקניזם הסבר אלטרנטיבי להגמוניה האמריקנית העולמית שאיפיינה את המאה ה-20 והגיעה לשיאה עם תום המלחמה הקרה.
ניתוח מושגים:
גלובליזציה: גלובליזציההיא התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. מצב זה הביא ליחסי תלות הדדית בין חברות שונות, ללא קשר לאופי היחסים ביניהן.
לוקליזציה:היא תהליך התאמה של מוצר לאוכלוסייה שונה מזו שבשבילה הוא יוצר או פותח במקורו. מרכיב מובהק של לוקליזציה הוא התאמה לשפה שונה מזו שמשמשת במוצר המקורי, כגון תרגום מדריך למשתמש משפת היצרן לשפת ארץ היעד. מרכיב נוסף הוא התאמה לרגולציה מקומית או למנהגים מקומיים. לוקליזציה של מזון המיוצא לישראל, למשל, תכלול יצירת גרסה כשרה שלו. לוקליזציה נעשית על ידי היצרן לשם קידום השיווק של מוצריו, ולעתים היא נדרשת בחוקים להגנת הצרכן. בעולם התוכנה לוקליזציה כוללת תרגום הטקסט של ממשק המשתמש לשפה המקומית, ולעתים התאמות נוספות, כגון התאמה לרגולציה מקומית.
גלוקליזציה: היא הלחם בסיסים גלובליזציה ולוקליזציה, או של "עולמי" ו"מקומי". מושג זה בא לתאר תופעה של שילוב בין תהליכים גלובליים לתהליכים לוקליים שמתרחשת בעולם המודרני של סוף המאה ה-20 ותחילת המאה ה-21 (המונח תורגם למונח עולמקומיות על ידי אורי רם)[1]. השילוב הניגודי בין המגמות הכלכליות והטכנולוגיות העולמיות (על-לאומיות), ובין המגמות הזהותיות והפולטיות המקומיות, לוחץ ומחליש את מדינת-הלאום (יחידת הארגון של המצב המודרני הקודם). הגלובליזציה היא הכוח השוחק את מדינת הלאום מ"למעלה", כאשר הלוקליזציה, כתגובת נגד, שוחקת מ"למטה" (הכוונה לזהויות אתניות, דתיות, תרבותיות וכיוצא בזה). העולמקומיות הוא אותו מהלך דיאלקטי בין שתי המגמות הסותרות.
אימפריאליזם תרבותי: תיאוריה הטוענת שהעברה של טכנולוגיות, שירותים ומוצרים מן המערב המבוסס אל העולם השלישי מנציחה תלות ומונעת פיתוח של תרבויות מקומיות. על-פי טענה זו, מעבר של סחורות ממדינות או מתרבויות הגמוניות לשווקים תלותיים מביא ליצירת דפוסים ייחודיים של ביקוש וצריכה, הנקבעים ונשלטים על-ידי הערכים התרבותיים והפרקטיקות של התרבות הדומיננטית. כך הופכת התרבות המקומית לנשלטת על-ידי התרבות הזרה. אימפריאליזם תרבותי הוא בעיקרו אימפריאליזם של אמצעי התקשורת: הבעלות על כלי התקשורת, המבנה, ההפצה והתכנים של המדיה, מצויים תחת השפעתה של מדינה אחת (בעיקר ארצות הברית); למדינה המושפעת לא נשמרת הזכות להדדיות. ריכוז השליטה בידי "תעשיית התרבות" והתקשורת האמריקאית מביא להחדרת נורמות וערכים המשפיעים על תרבויות ועל תהליכי חִברות מקומיים. בטווח הארוך נהרסת התרבות המקומית. גישת האימפריאליזם התרבותי עוררה ביקורת בטענה שהתרבות המקומית יכולה לפרש את התבנית האימפריאליסטית המיובאת על-פי צרכיה וערכיה.
אמריקניזציה: הוא מכלול התכונות התרבותיות, החברתיות והכלכליות המייחדות את ארצות הברית ואת תושביה משאר אומות העולם. אמריקניזם הוא מושג תרבותי רחב, מורכב ודינאמי המשמש לעתים לתיאור האופן שבו ארצות הברית ותושביה רואים את עצמם ומגדירים את זהותם, ולעתים לתיאור האופן שבו נתפסת ארצות הברית מבחוץ, על ידי שאר העולם. במובנו הפוליטי, בהיסטוריה וכמו כן בימינו אלו, משמש המושג לעתים כבסיס הסברתי למדיניות החוץ של ארצות הברית ולהתפשטות המהירה של תרבותה ברחבי העולם. בניגוד לתאוריה האימפריאליסטית, המזהה את ארצות הברית כאימפריה המנסה באופן אקטיבי להתפשט ולהרחיב את תחומי שליטתה, מספק המונח אמריקניזם הסבר אלטרנטיבי להגמוניה האמריקנית העולמית שאיפיינה את המאה ה-20 והגיעה לשיאה עם תום המלחמה הקרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה